#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 1 ב&quot;ה שהתירו להביא חגיגה ביו&quot;ט מן המעשר כיצד התירו, ומנין?	"ודאי שלא התירו אלא מן החולין דכתיב &quot;מסת&quot; הינו מהחולין כדכתיב &quot;וישם המלך אחשורוש מס&quot; אבל ע&quot;י טפילה התירו כדכתיב &quot;כאשר יברך ה' אלוקיך&quot; (מכל אשר יברך).<p dir=""rtl"">חזקיה אמר טופלים בהמה לבהמה, ור' יוחנן אמר טופלים מעות למעות [וכן נקט רב חסדא], ורב ששת (בע&quot;ב) התיר את שניהם. תניא כוותיה דחזקיה ודר' יוחנן, ורב ששת יפרש שב' הבריתות לא חולקים.</p>"	חגיגה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 האם יכול להקריב מעשר בהמה ביו&quot;ט ומדוע?	אין להקריב מעשר בהמה ביו&quot;ט אלא בחולו של מועד שחוששים שמא יבוא לעשר ביו&quot;ט וא&quot;א לעשר ביו&quot;ט משום סקרתא.	חגיגה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 3 האם יוצאים ידי שמחה מן החובה, בעופות ובמנחות, ומנין?	"&quot;<u>ושמחת</u> בחגך&quot; לרבות כל מיני שמחות, לכן יוצאים אף בדבר שבחובה כגון ישראלים בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה וכהנים בחטאות ואשמות בבכור וחזה ושוק.<p dir=""rtl"">בעופות ומנחות אין יוצאים דכתיב &quot;בחגך&quot; הוקש לחגיגה מי שחגיגה באה מהם, ורב אשי אמר מפני שאין בהם שמחה [מ&quot;חגך&quot; ממעט ולא באשתך שאין נושאים נשים במועד].</p>"	חגיגה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 1 'מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות' היאך מביא הרי יש לו נכסים מועטים?	רב חסדא אומר כדעת ר' יוחנן טופל ומביא פר גדול. רב ששת סובר שניתן להטפיל בין בבהמה ובין במעות ובלבד שיהיה שיעור דמי אכילה ראשונה מהחולין.	חגיגה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 2 הפריש י' בהמות לחגיגתו והקריב ה' ביו&quot;ט ראשון, האם יכול להקריב השאר ביו&quot;ט שני (ומה הצד לאסור)?	"אם אין שהות ביום להקריב את כולם או שאין לו אוכלים לאכול את כולם - ודאי יכול להקריב ביו&quot;ט שני.<p dir=""rtl"">יש שהות ויש אוכלים - במפרש ר&quot;ל אמר שיכול להקריב, בסתם ר' יוחנן אמר שאינו יכול להקריב, ולא פליגי.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י ביאר שהבעיה היא שאם גמר חגיגתו ומביא שוב חגיגה הוי בל תוסיף, ויו&quot;ט לאו דוקא אלא אפ' בחולו של מועד, אבל הר&quot;ח ביאר שיו&quot;ט דוקא, ואם גמר חגיגתו הוי כסתם נדרים ונדבות שאין קרבים ביו&quot;ט.)</p>"	חגיגה ח:		
